את המחזה הזה אי אפשר היה לשכוח, דירה מלאה בזבל, המון בגדים, אין
לתאר, כמו מכבסה אחת שלמה, אבל בקטע הרע של העניין. זה לא בגד אחד וגם לא שניים,
ערימה ענקית, אין מקום לזוז ולאין לאן ללכת. המחשבה הראשונה שעולה בראש זה איך
מישהו בכלל גר כאן, איך ניתן לגור בין ערימת הבגדים הענקית הזו, אבל אז, נתקלים
בזבל ומבינים שהבעיה אף חמורה יותר.
הבית מלא בזבל, זה מחזה מחריד, כמעט בלתי נתפס, אבל כאן, אני מציע לא
לשפוט אף אדם, אתם לא באמת יודעים מה גרם לו להגיע לאן שהגיע. כמפנה דירות מקצועי,
התואר הזה ניתן לי לא בקלות, הייתי צריך להוכיח לא מעט את משמעות המילה מקצועיות
בתחום הפינוי, אחד מהדברים היה לפעול ברגישות, לדעת כל מקרה לגופו. עוד מקרה, עוד
מקרה מגיע ובו הבן אדם אוגר, הוא אוהב לאגור בגדים וכמה שיותר, לא בהכרח בגדים
ישנים, הוא קונה ומפוצץ את הארון. שואלים מה הוא עושה כשנגמר לו המקום? הנה בדיוק
אז הבן שלו התקשר אליי ואמר לי, זהו, מכאן אי אפשר להמשיך יותר, אבא שלי אגר כל כך
הרבה שחלק מהבגדים נמצאים במחסנים שעליהם הוא משלם.
דירה מלאה בזבל זו דירה שהמקרר לצורך העניין מלא באוכל שהעלה עובש,
האגרן מסרב להיפרד מזה, חלקם ניצולי שואה, אבל חלקם כמו האדם הזה, אנשים שחוו משהו
והנה, הם אוגרים בגדים חדשים למכביר וכן אוכל שהתקלקל במקרר. לא רק אוכל כן? זה גם
חתיכות של לחם בכל מקום, הכול מפוזר והריחות נוראיים. בתוך כל הדברים הללו, האגרן
לבוש נהדר, הוא מריח מעט שונה, אבל מבחוץ לכאורה לא ניתן לדעת או לראות כי הוא
לוקה באגרנות כפייתית.
הפגישה הראשונית עם האגרן לא פשוטה, בתחילה הוא יסרב לתת להתקרב, הוא
יהיה חשדן, לכן אני חוזר ואומר, התנהגו בהגינות עמו. חשוב מאוד שלא לגרום לו לפחד,
לתת לו להתקרב לבד, לקחת את הזמן ואת הצעדים שהוא בוחר. בית מלא בכל כך הרבה ציוד,
מחסנים שלמים שעליהם הוא משלם- משהו מסתתר מאחורי זה ולכן חשוב להבהיר שלא כל כך
מהרה הוא יסכים לוותר.
פינויים מסוג זה דורשים לצד הרגישות הגדולה דינמיקה נכונה הן בין
המפנה הראשי לבין הצוות עצמו והאגרן עצמו. חשוב מאוד סינרגיה נכונה, התבוננות
מעמיקה אל מעבר לחפץ, ישירות אל לב האדם ורק אחר כך, תחילתו של המיון, שימוש
במילים הנכונות, גישה, שוב פעם חברים אני חוזר, הגישה היא כלל ברזל, גישה ויחד עם
זאת רגישות, יהוו את פיצוח הפינוי והשארת ההשלכות של האגרנות מאחור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה