איך אני יכול לעזור לאח שלי להפסיק אגירה כפייתית?

הוא לא רוצה לשמוע, הוא חי את החיים שלו, מפחד, כל כך מפחד, בן אדם מבוגר, נאור, מפחד, לא מוכן לדבר או לשמוע. הוא קשור לחפצים שלו יותר מכל השאר. אין משפחה, הוא מוותר עלינו, מוותר, אני חושש מזה מאוד. אמר לי אח של אגרן מפתח תקווה. הוא מעדיף את החפצים עליי, המשיך והרכין את ראשו. ראיתי את הפחד שלו אבל לא רציתי להלחיץ אחרי הכול? מאז ומתמיד עסקתי בפינויים שמקורם אגרנות כפייתית בישראל. מה אני עושה תעזור לי, אמר לי האח הזה , אובד עצות, כאן, כבר הייתה לי בראש תכנית שתעזור לבן אדם הזה לפטור את אחיו מאגירה.

להתמודד עם אגרנות כפייתית בישראל באמצעות צעד אחד קדימה

אני, שי פינוי דירה ואני מבצע פינוי דירות מורכבים ביותר, הנה, זו דוגמא טובה ביותר- כאן למעשה אני הולך לספר לכם כיצד התמודדתי עם פינוי אגרנות כפייתית של האח היקר הזה שאחיו לא יכול להפסיק לאגור. להתמודד עם אגירה של בן משפחה שזה מה שמעניין אותו. הוא מתבייש? מפחד? זה שרוצה לעזור לו לא בטוח מה יותר מדאיג. ביננו? אם מצאתם מפנה דירות מקצועי אתם בהחלט צריכים לדרוש ולקבל את הכי טוב שיש כי פינוי אגרנות כפייתית זה לא צחוק.

איך עושים את זה? פינוי דירה של אגרן

·         במקרה של הבחור הזה היה חשוב לי קודם כל להכיר את האגרן, לעזור לו, לא להרתיע או להפחיד אותו, זה הדבר האחרון שעוזר. למעשה, מה שהופך את השירות שלי נבדל זו היכולת שלי לקחת את הזמן, לתת לאגרן תחושה שהפינוי הזה יתרחש בקצב שלו מבלי להלחיץ או להרתיע אותו.

·         עניין הרגש הוא עניין שלי, במשך שנים אני לא מוותר על כך ויודע שבלי רגש הדברים לא יוכלו להתקדם. אגרנים מפחדים, הם רגישים, רכושניים לדברים שלהם. לשנייה, אני נכנס לנעליו של האגרן ומראה לו שבאמת אבל באמת אני מבין אותו.

·         רוב האנשים מתייחסים לחפצים של אגרנים כאל "משהו שלא צריך" השירות שלנו מייחד את עצמו ביכולת להבין בדיוק מה מרגיש האגרן ומכאן לתת לו להוביל את מהלך הפינוי.

איך הרגש בא כחלק בלתי נפרד מהליך של פינוי דירת אגרן?

אי אפשר בלי רגש, כך אני תמיד עוזר ללקוחות שלי, כך גם עזרתי לבחור הזה שהגיע עצוב, שבור, לא ידע איך ואיפה לשים את עצמו. דאג כל כך לאחיו היקר. אני לא יכול להעיד על עצמי, אבל לאחר שנפגשתי, ראיתי וכמובן בניתי תכנית פינוי דירה, החיים שלהם השתנו לבלתי היכר. הבית נראה אחרת, האגירה לא הסתיימה בין לילה, שלא תטעו כן? האגרן הרשה לעצמו להשאיר חדר אחד שבו יאגור כל מה שיחפוץ. אין במכה, יש בהדרגה, לפחות במקרה הזה.

בסופו של דבר, הוא הפסיק לאגור, גם החדר שהיה שם התרוקן והיום הוא מנהל חיים רגילים, בריאים, הכיר חברים חדשים חיי משפחה תקינים.

מה צריך האדם חוץ ממשפחתו? משלווה? אהבה? יחסי חברה תקינים? פעם, היו נראים חייו כמסוכנים והדאיגו לא רק את אחיו ואילו היום? הוא במקום אחר.

מה זה אומר? הכול מתחיל ונגמר בשירות של פינוי דירה אחר.